1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ 2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ 3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ 4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ 5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ 6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ 7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ 8 ותזכרנה את דבריו׃ 9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ 10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ 11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ 12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ 13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ 14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ 15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ 16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ 17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ 18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ 19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ 20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ 21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ 22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ 23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ 24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ 26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ 27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ 28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ 29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ 32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ 34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ 35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ 36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ 37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ 38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ 39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ 40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ 41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ 42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ 43 ויקח ויאכל לעיניהם׃ 44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ 45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ 46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ 47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ 48 ואתם עדים בזאת׃ 49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ 50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ 51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ 52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ 53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃